בימים אלה מתמודד שוק המחשוב עם מספר אתגרים שעשויים לשנותו ללא היכר.

שרותי הענן מתרחבים, אנו נמצאים במרחק של פסע מכניסה מאסיבית של טכנולוגית ה  – NFV Network Functions Virtualization. טכנולוגיה שתהפוך את יחידות החומרה, שעד עכשיו היו יחידות קצה בצד הלקוח, ליחידות וירטואליות בענן.

פתרונות ה- EMBEDDED החומרתיים נשארים נחוצים על מנת לספק את דרישות הקצה בצד הלקוח.
צד הלקוח יכול להיות מחשב קצה משולב צג שנועד לתפעל מכונה כלשהי, למשל מכונת משקאות. כרטיס SBC  – Single Board Computer כדוגמת COM-EXPRESS  המבצע פעולה חישובית בתוך מכונה.  מחשב רכב המקבל עדכונים מרשת ה-
IOT – Internet of Things – או יחידת קצה ייעודית המקבלת אפליקציות ב NFV.

אך עם כל הכבוד לעולם האמבדד והחומרה, המציאות היום היא “עולם של מתכנתים” כלומר, החברות המסחריות הן ברובן חברות תוכנה בלבד או חברות המוכרות פתרון המשלב חומרה + תוכנה.
כשחברה מפתחת תוכנה, היא יכולה לשווקה כתוכנה בלבד, או להציע פתרון משולב הכולל חומרה ותוכנה. עוד לפני הוצאות המוצר/תוכנה לשוק עומדות בפניה דילמות רבות ..

חלק מהדילמות האסטרטגיות שעומדות לפני חברות התוכנה בבואן להוציא מוצר חדש הן:

– האם משתלם להציע ללקוחות הסופיים פתרון מבוסס חומרה + תוכנה ?
– איזה ערך מוסף ייתן פתרון משולב?
– באם נבחר פתרון משולב, האם כדאי להשתמש בחומרה ייעודית? או שמא עדיף ללכת על החומרה הגנרית והסטנדרטית ביותר הקיימת בשוק.

פיתחנו תוכנה מעולה, למה בכלל להסתבך בחומרה?

זו אכן אחת הדילמות הקשות שחברות תוכנה מתמודדות עמה, בין האתגרים הראשונים:

– לחברות מתחילות קשה למכור מוצר יקר יותר, הלקוחות הסופיים מעדיפים בד”כ להוריד עליות ולהקצות שרת וירטואלי במקום שרת אמיתי.
– מכירה של פתרון חומרה + תוכנה מחייב התאמה לוגיסטית מתאימה או שיתוף פעולה עסקי עם חברת חומרה על מנת לספק שרות ומכירה ללקוחות.
– חומרה משמע: עלויות, עובדים נוספים, כניסה לעולם “בלתי נודע” ..

מצד שני  בשיווק ומכירה של פתרון שלם המבוסס חומרה+תוכנה ישנם יתרונות לא מבוטלים גם בצד המסחרי\שיווקי וגם בצד הביצועי:

שיווק – מכירה של פתרון בסגנון “קופסה שלמה ממותגת”, מאפשר למתג את המוצר באופן טוב יותר. דמיינו קופסה פיסית עם לוגו, כל מנהל שיווק מבין שמכירת מוצר פיסי עם לוגו ממותג מעלה את ערך המותג ומקלה על השיווק והתמחור. תוכנה נמדדת ביישום, באלטרנטיבות בשוק. מוצר מבוסס חומרה כתפיסה הינו מוצר שלם יותר. מרבית הלקוחות לא מודדים את תוכן המוצר אלא את הפתרון, בבחינת “טובים השניים מן האחד” או “השלם גדול מסך חלקיו”. דוגמא: לרובנו יש ממיר בסלון, אנחנו לא מודדים את עלות הממיר אלא את מה שחברת הכבלים, באמצעות הממיר, מספקת לנו הלקוח.

תאימות – קונפיגורציית חומרה מוכרת ובדוקה מורידה את הסיכוי לבעיות ביצועים/תאימות בצד הלקוח וכמובן תאפשר חקר ביצועים מהימן יותר.

שרות ותחזוקה – לעתים בעיות חומרה באתר הלקוח משויכות בטעות לתוכנה ויוצרות פניות סרק לשרות. כמו כן ישנה תלות בגורם נוסף שאחראי על החומרה בארגון ונדרש לסנכרן עמו פניות/קריאות שרות.

יעילות ומהירות – מכונה וירטואלית איכותית ויעילה ככל שתהייה מגבילה את קצב העברת הנתונים ויעילות התוכנה.

החלטנו לבדוק את האופציה המשלבת חומרה ותוכנה, האם כדאי להגדיר חומרה ייעודית או לבחור מוצר מדף כלשהו?

שאלה זו לא מקבלת בד”כ משקל מספק במכלול השיקולים לפני יציאה מסחרית לשוק, ולמה?

במרבית המקרים פיתוח התוכנה מקדים משמעותית את בחירת הפלטפורמה החומרתית עלייה התוכנה תרוץ. כתוצאה מכך גם אם הוחלט אסטרטגית לשווק ולמכור מוצר משולב חומרה + תוכנה, התאמת החומרה נדחית לשלבים הסופיים בתהליך הפיתוח.התוצאה לרוב היא שילוב של שיקולים שיווקיים בשיקולי הפיתוח ואלה נוטים לעתים לסתור אחד את השני.
שיקולים כגון זמן יציאה לשוק (Time to market) וניהול סיכונים ((Risk Management נכנסים למערך ההחלטות.
כמובן שהפיתוח מעוניין במוצר איכותי ואמין (עם מינימום התעסקות לאחר ההשקה – בכדי שניתן יהיה לעסוק בפיתוח הדורות הבאים) ואילו השיווק דורש מחיר עלות אטרקטיבי שיאפשר למכור אותו ללקוחות. רצוי גם שידרוש מינימום

הדעה הרווחת היא שיש להגדיר חומרה סטנדרטית ככל האפשר, שלא תהייה תלויה ביצרן כזה או אחר. שיקול זה עשוי להיות נכון, אך הוא לא מביא לידי ביטוי מספר פרמטרים חשובים:

– מחיר
– יעילות ביצועים בפלטפורמה
– שמירת\הקפאת תצורה, המשאבים הנדרשים בשינוי פלטפורמה חומרתית

על משמעות שמירת התצורה הרחבתי במאמר קודם:
http://www.eimesc.co.il/configuration-control-can-keep-troubleshooting-learn/

אבל כעת נבחן כיצד תכנון חומרה יעזור לכם להוריד את עלות המוצר וגם ייתן ערך מוסף…

תכנון חמרה למחיר –  Design to Cost – שימוש בחומרה ייעודית:

המטרה שלי בכתיבת שורות אלה היא לגרום לכם לחשוב קצת מחוץ לקופסה, להכיר אפשרויות פעולה נוספות ולבסוף לקבל החלטה מושכלת תוך התחשבות גם בטווח הזמן הקרוב, הבינוני ולטווח הארוך.

בראש ובראשונה המנוע שמניע את הפרויקט הוא הכדאיות התמחירית, נשאלת השאלה האם המוצר הסופי שלי יהיה מספיק אטרקטיבי על מנת להימכר? וכיצד ניתן להוריד עליות?…

חשוב להבין, מוצרי מדף נבנים ע”פ המכנה המשותף הרחב ביותר ומשם נגזר המחיר שלהם, כלומר ברגע נקבעה קונפיגורציה חמרתית כלשהיא, יתכן שמוצר המדף הקרוב ביותר יכיל רכיבים ויכולות שלא נדרשות לנו או לחלופין יהיה חסר בתכונות.

דווקא במקרים אלו תכנון חומרה הייעודי הופך לאופציה אמיתית, כמובן שאופציה זו רלוונטית לפרויקטים בעלי אופק ייצורי ולא כשמדובר במספר יחידות בודדות. אך טכנולוגיות היצור העכשוויות וההתקדמות הטכנולוגית מאפשרים כדאיות, רצון ועניין בקרב יצרניות חומרה יעודית גם ביצור של כמה מאות יחידות בלבד.

כאשר תכנון החומרה והתוכנה נעשה פחות או יותר במקביל ניתן לייעל את פעילות המערכת כולה. תכנון חומרה ייעודי מצד אחד משאיר רק את הרכיבים הדרושים על הלוח ומצד שני מאפשר לרכיבים הקיימים ” לנגן” בהרמוניה ולעזור למערכת להשיג מקסימום ביצועים במינימום עלות.

חשוב להבין שהחומרה עצמה מכילה לא מעט שורות קוד תוכנה ב- BIOS ובדרייברים השונים, להם ישנה משמעות גדולה בתפקוד האופטימלי של המערכת.

ישנם כמה יצרניות חומרה שישמחו לשיתוף פעולה כזה ויעזרו לכם ליצור פתרון מנצח, צרו עמנו קשר לפרטים נוספים.

אמנון היינה
מנהל פרויקטים